האדמו”ר מפיאסצ’נה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא (1889-1943), שימש כ-35 שנה כאדמו”ר וראש ישיבה בעיירה פיאסצ’נה, כ-16 ק”מ מהעיר ורשה בפולין.
 

הרמב”ם שילב מורשת אוניברסאלית מדעית של ימיו, ובעיקר גישה אריסטוטלית, עם למדנות מופלגת בהלכה ובמחשבה.
בדומה לאריסטו, יצר הרמב”ם חשיבה שיטתית המקיפה את כל תחומי הידע וחקרי החיים.
ספרו הפילוסופי “מורה נבוכים” נכתב לעת זקנתו בערבית ותורגם בחייו לעברית בידי ר’ שמואל אבן תיבון.
הרמב”ם נחשב גדול הפילוסופים בהגות היהודית – “ממשה למשה לא קם כמשה”.
נראה כאן את הדרכתו ב”מיסטיקה שכלתנית”.
 

“מדיטציה” במשנת הראי”ה קוק
הקשבה לשיח הקודש
שירת הנשמה וגילוי האני הפנימי
הופעת רוח הקודש בימינו
 

מבט נוירו פסיכולוגי בגוון מוסרי יהודי
 

אכילה מודעית. שמחה ובטוב לבב. העלאת ניצוצות ומיינדפולנס על פי סודות קבליים. מומלץ לבריאות ושמירה על המשקל הרצוי

ראיית התכלת כקבלת פני שכינהחוברת מקורות
ים-רקיע-אבן ספיר-כסא הכבוד האם יש משמעות לדירוג זה?
 

מדיטציה בירושלים לקבלת השראה, קדושה ושלווה.
 

במסורת ההלכתית יש מקום להכוונת המחשבות לכיוון של אבלות וצער ולא רק לשמחה וששון. נשתמש בתרגול בסיסי של מדיטציה להכוונת המחשבות, לחוש את עומק המילים ומשמעותן, להתכוון לתחושת הכאב והשמחה כשני צדדי המטבע, לדעת לווסת מחשבות כמו בחילופי הילוכים בנהיגה או כמו שמכוונים שרירים בכיוונים מנוגדים של מתיחה והרפיה.
 

הרמוניה של סליחה סימפוניה של פיוס
נתרגל טיהור וסליחה, שני מוטיבים מדטטיביים ביום כיפור. לאחר השקטת המחשבות וחיבור גוף-נפש-רוח-נשמה, נבקש לחוות שלושה מעגלי פיוס – מישור אישי, חברתי ואלוהי. נעיין ב”תפילת זכה” הנאמרת בעדות אשכנז סמוך ל”כל נדרי” וב”נקודה טובה” של ר’ נחמן מברסלב